עוד חודשיים ישחקו ביחד

2. הם מקבלים שחקן עניו שלא מחפש כותרות, נחבא אל הכלים, ועדיין מבין את המשחק טוב יותר מכל 'קאבי' אחר, מלבד – אולי – לברון. יש לו את ה-IQ הכדורסלני שלטריסטן ת'ומפסון אין, שעושה את הדברים הקטנים: חותך מהדלת האחורית; מזנק מהפינה הקצרה, מוסר את המסירה ההנוספת מההיי פוסט (אתה מקשיב, קווין לאב? או אתה אפילו לא מבין על מה אני מדבר?). ובנוסף, הוא יודע כיצד לרוץ בברייק, ולמלא את הקו (FILL THE LANE). הוא מביא "OLD FASHION  BASKETBALL" לקאבס. את הכדורסל המסורתי והטוב.

3. הוא השחקן שהמציא את המושג 'ROLE PLAYER'. הוא השחקן שיהיה הטוב ביותר בקליבלנד במה שהוא עושה OFF THE BALL מאשר "עם הכדור". יש לו נסיון לשחק עם מכונות יריה חמות הלוקחות את כל תשומת הלב כדרירק נוביצקי וסטיב נאש. אין לו בעייה לשחק עם כוכבים נוצצים. היי, שכחתי את מונטה אליס. בזמן שהכוכבים של הטיווי יקבלו את כל תשומת הלב, הוא יתגנב תחת הסל לסלים קלים. 

4. כשהוא מקבל את הכדור במרחק של פחות משני מטרים הוא קולע 62.8%, וזה שם אותו באותה כיתה של קנת' פאריד, למרכוס אלדרידג', ואפילו חבר קבוצתו קווין לאב. לא ברמה שלהם, אבל בכיתה שלהם. הם A+ ו-A. הוא B+. הוא עדיין אחד הטובים בכיתה.

5. הם מקבלים שחקן עם הזריקה המכוערת ביותר בעולם. כשהוא זורק ג'אמפ, הוא נראה כאילו הוא לובד חולצה עם שרוולים של בנו בן ה-10. הקאבס – עם 'יפהפיים' כקיירי, לברון, קווין לאב, וטריסטן, חייבים מעט כיעור, אחרת הבובה מושלמת מדי. וחוץ מזה, הכיעור שבזריקתו יכניס את הקהל לאקסטזה אחרי ה-BEAUTIES של קווין לאב וקיירי אירוינג. היי, הוא קובר 34.8% מהצד הימני ו-35.8% מהצד השמאלי שמאחורי הקשת. הוא קולע בממוצע 35.2% מה-3 כשהממוצע בליגה הוא 35.9%. לא רע בכלל, וכשהשלשה ניכנסת, לא מקבלים רק 2 נקודות 'כי היא היתה מכוערת'?

6. אם הג'אמפ שלו מכוער, אז הזריקה מהקו חייבת להיחשב בליגה כבלתי חוקית. עד כדי כך היא מכוערת. כשהוא זורק פאולים בא לך לאסור על בנך לשחק כדורסל ילדים. אבל מה? הוא קובר אותן בדיוק של 81%! אפילו אם תוריד אחוז אחד בגלל הכיעור, יש לך עדיין שחקן הקולע פאולים בדיוק של 80%!.

7. הקאבס מקבלים פורוורד מגן טוב עד טוב-פלוס. מריון איננו מגן גדול אבל הוא מגן טוב ויעיל. הוא בדיוק 2.00 מ' בגובהו אבל עם גפיים ארוכות וחוש מצויין למשחק. לכן הוא גונב וחוטף כדורים בין הטובים בין הפורוורדים עם מין צורת משחק של פנתר, למרות גובהו. הטיימינג שלו עושה ממנו גם חוסם טוב מאד.

8. אולי הדבר חשוב ביותר שהוא מביא להם זו וורסטיליות.

הוא יכול לשחק את הפינה ב'כדורסל גדול' או 'כדורסל קטן'. הוא אחד ה-'שני מטרים' היכול לשחק 'ביג' או 'סמול' טוב אולי מכל אחד אחר בליגה.  הוא אתלט נפלא לפורוורד (כמו לברון) ולכן הוא יכול לסתום קווי מסירה, ללחוץ על נושא הכדור, לגנוב כדורים, ולהיות קרציה בגובה 2 מטרים. זה הסוג ששחקנים שונאים ביותר לשחק נגדו. הוא יכול לשמור נגד גארדים קולעים והוא יכול לשמור נגד פורוורדים קולעים. הוא וורסטילי לא רק בהתקפה, אלא גם בהגנה.

9. הם מקבלים שחקן אמין שמתעורר בבוקר, וב-10 הוא באימון. ב-8 הוא במשחק. לא כואב לו הראש, לא כואבות לו השיניים, ואין לו שילשולים. בכל עונותיו בליגה הוא שיחק 72 משחקים לעונה בממוצע.

10. דייויד בלאט מקבל שחקן שלא ילחיץ אותו בקשר לדקות משחק. הוא שיחק מספיק כדורסל בחייו. לא איכפת לו לשבת וליהנות ממשחק הכוכבים שלפניו. אבל כששמו נקרא – הוא ניכנס ללא צורך של חימום הקנה. הוא מיד ניכנס לגרוב של המשחק.

מה כל האמור למעלה אומר? שהקאבס לא מקבלים כוכב כדורסל נוצץ. הוא מקבלים סתם שחקן כדורסל. כמו מכונית סובארו: מאומה לא זוהר; אבל תכניס מפתח והיא מתחילה לעבוד באמונה וללא זוהר, רק יעילות.